Likutei Amarim Chapter 12, Class # 5

Likutei Amarim middle of Chapter 12

אלא שבדבר איסור אינו עולה בדעתו לעשות האיסור בפועל ממש, חס ושלום

[His craving is limited] only [in that] in the case of [a craving for] a prohibited matter, it does not enter his mind to transgress in actual practice, G‑d forbid.

אלא הרהורי עבירה הקשים מעבירה יכולים לפעול לעלות למוחו, ולבלבלו מתורה ועבודה

But thoughts of sin, which are in certain respects (as explained in the previous chapter) “more heinous than actual sin,” can manage to rise to his mind, and to distract him from Torah and divine service,

וכמאמר רז״ל: ג׳ עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום

as our Sages say,8 “There are three sins so difficult to avoid that no man is safe from [transgressing], daily:

הרהור עבירה, ועיון תפלה כו׳

thoughts of sin, [lack of] concentration in prayer… [and slanderous gossip]“; thus the Beinoni is included in the generalization that ”no man“ avoids thoughts of sin.

רק שלזה מועיל הרשימו במוחין, ויראת ה׳ ואהבתו המסותרת בחלל הימני

However, the impression retained in his mind from his meditation, during prayer, on G‑d’s greatness, and the [natural] love and fear of G‑d hidden in the right part of his heart, enable him

להתגבר ולשלוט על הרע הזה המתאוה תאוה

to prevail over and dominate the evil [animal soul’s] craving,

שלא להיות לו שליטה וממשלה בעיר, להוציא תאותו מכח אל הפועל, להתלבש באברי הגוף

preventing the evil from gaining the supremacy and dominion over the “city” (the body), and carrying out its craving from the potential to the actual by clothing itself in the organs of the body in actual speech or deed.

ואפילו במוח לבדו, להרהר ברע, אין לו שליטה וממשלה להרהר חס ושלום ברצונו שבמוחו

Furthermore: even in the mind alone, with respect to sinful thought, the evil has not the dominion and power to cause him (G‑d forbid) to think such thoughts consciously;

שיקבל ברצון חס ושלום הרהור זה הרע העולה מאליו מהלב למוח כנ״ל

i.e., [to cause the mind] to accept willingly, G‑d forbid, the evil thought that rises of its own accord — unbidden — from the heart to the mind, as explained above.9

Evil thoughts will occur to him involuntarily, because the evil in his heart craves evil; however, the evil does not have the final say on what he will let his mind accept willingly; the Beinoni’s conscious mind is dominated by the divine soul.

אלא מיד בעלייתו לשם, דוחהו בשתי ידים ומסיח דעתו

Instead, immediately upon [the thought’s] rising to [the mind], he — the Beinoni — thrusts it aside as it were with both hands, and averts his mind from it,

מיד שנזכר שהוא הרהור רע

the instant he realizes that it is an evil thought.

ואינו מקבלו ברצון, אפילו להרהר בו ברצון, וכל שכן להעלותו על הדעת לעשותו, חס ושלום, או אפילו לדבר בו

He will refuse to accept it even as a subject for mere conscious thought, and will certainly not entertain the notion of acting on it, G‑d forbid, or even speaking of it.

כי המהרהר ברצון נקרא רשע באותה שעה

For he who willingly indulges in such thoughts is deemed a rasha at that moment,

והבינוני אינו רשע אפילו שעה אחת לעולם

while the Beinoni is never wicked even for a single moment. Obviously, then, the Beinoni would not willingly entertain evil thoughts.

Comments are closed.